Books by Daniel Hershenzon
שוד ים – על ידי פיראטים מטעם עצמם ועל ידי קורסרֵים מטעם
אחת המדינות – היה בגדר פעילות כלכלית, צבא... more שוד ים – על ידי פיראטים מטעם עצמם ועל ידי קורסרֵים מטעם
אחת המדינות – היה בגדר פעילות כלכלית, צבאית ודיפלומטית
מרכזית סביב הים התיכון במשך כל התקופה שבין המאות החמש-
עשרה לשמונה-עשרה. השודדים תקפו אוניות וערי נמל גם כדי
לבזוז סחורות, אך בעיקר כדי לקחת בשבי בני אדם, גברים, נשים
וילדים, לשעבדם או להשיג כופר תמורתם. מאות אלפי אנשים חיו
כעבדים, כחותרים באוניות של ספרד וצרפת, כעבדי בית ומשק או
בבתי כלא מיוחדים ) baños ( בצפון אפריקה.
בספר ים השודדים: עבדות, תקשורת וסחר במערב הים התיכון
בעת החדשה המוקדמת פורש דניאל הרשנזון עולם שלם של
תקיפות המובילות לשבי ולעתים להמרות דת; לגיוס כספים ולמאמצי
פדיון על ידי מתווכים בני דתות שונות ומסדרי נזירים נוצריים שהוקמו
במיוחד למטרה זו; אינטרסים של מלכים ובני אצולה בחצי האי
האיברי ושל שליטים בארצות המגרב; כללים לא-כתובים והסכמים
לחילופי שבויים או לפדיונם ולמערך מורכב של חילופי מכתבים בין
השבויים למשפחותיהם ולשלטונות. לאמיתו של דבר, טוען הרשנזון,
שוד הים וכלכלת הפדיון חיברו בין המרחב המוסלמי למרחב הנוצרי;
הים התיכון כולו היה חוליה מקשרת ולא חיץ אטום בין העולמות.
שעבודם של שבויי שוד הים היה דומה בהיקפו הן בצד הנוצרי הן
בצד המוסלמי.
התמונה השלמה של שוד הים והשלכותיו במרחב הים-תיכוני
)שלא זכתה עד כה לאותה תשומת לב מחקרית כמו סחר העבדים
והפיראטיות באוקיינוס האטלנטי( מצטיירת כאן על סמך מבחר גדול
מאוד של תעודות ארכיוניות. עם זאת, מתוך המחקר הכללי מגיחים אף
דיוקנאות של יחידים, כמו למשל פטימה, נערה אלג'יראית שנמכרה
לעבדות ושימשה קלף מיקוח; חואן דה פראדו, נזיר פרנציסקני
שהוצא להורג במרוקו והוכרז כמרטיר; או אלווירה גרסיה, אלמנה
ענייה המתחננת לשחרור בנה.
The University of Pennsylvania Press, 2018
Papers by Daniel Hershenzon
Comparative Studies in Society and History, 2025
Between the late Middle Ages and the early modern period, large quantities of wax were exported f... more Between the late Middle Ages and the early modern period, large quantities of wax were exported from the Maghrib to Europe. In the Maghrib, both raw wax and wax candles were involved in various social interactions that transcended mere environmental and economic considerations. For some Muslims, wax came to index Christianity, and its significance during the celebration of the Prophet's birthday was critiqued as a corrupt innovation. At the same time, to prevent the facilitation of Catholic devotion-and because wax was deemed war material-the sale of wax to Christians was forbidden. Nevertheless, wax remained a profitable product sold to Christians in significant quantities. The anxiety surrounding the movement of wax and the attempts to regulate it indicate that for Muslims, wax served as a religious boundary marker. Christians too utilized the substance to reinforce communal boundaries. Catholics in the Maghrib-captives, clergy, and merchants-used wax to establish and express confessional divides, aiming to deter Catholic captives from converting to Islam. Priests distributed blessed candles to captives, who in turn donated wax to the clergy. Moreover, priests gifted candles to Algerian dignitaries, a practice opposed by the papacy. Wax formed invisible, often unintended connections between Muslim theologians and rulers, Catholic and Muslim captives, slaves, wax makers, merchants, and redeemers. These entanglements sparked anxiety, a sense of impurity, and a drive to reinforce religious boundaries. This article explores a fragmented history of these connections and relationships and argues that the failed attempts to regulate this circulation fostered new entanglements.
Annales. Histoire, Sciences Sociales, 2025
In 1717, an anonymous petition to the king of Spain expressed concern about the excessive number ... more In 1717, an anonymous petition to the king of Spain expressed concern about the excessive number of Muslims living in Cartagena (Murcia). This complaint prompted the Council of Castile to launch a survey of the Muslim population with the aim of clarifying their status. In addition to galley slaves, the inquiry focused in particular on libertinos, a little-known category of slaves who lived and worked freely in the city but were heavily indebted to their masters due to the sums owed for their ransom. This article reconstructs the condition of these unbound slaves, who lived apart from their masters’ households, and the tensions this provoked between competing systems of norms. On the one hand, the right of slaves to work to finance their own redemption, and that of their masters to live off the rents imposed on them, were deeply rooted in local custom. On the other, rising insecurity along the coast prompted local authorities and the Crown to restrict these overlapping rights by forcing masters to keep their slaves at home. At stake in this conflict between different slavery regimes, the one based on local law and the other on royal jurisdiction, were slaves’ access to the labor market and their right to free residency and the protections afforded by contract law. Finally, by placing the inquiry itself at the heart of the study, the article investigates the meaning of a procedure that was less a demographic enumeration of slaves than a redistribution of rights to the city among its Muslim inhabitants.
Annales. Histoire, Sciences Sociales, 2023
In 1717, an anonymous petition to the King of Spain expressed concern about the excessive number ... more In 1717, an anonymous petition to the King of Spain expressed concern about the excessive number of Muslims living in Cartagena (Murcia). This complaint prompted the Council of Castile to launch a survey of the Muslim population with the aim of clarifying their status. In addition to galley slaves, the inquiry focused in particular on libertinos, a little-known category of slaves who lived and worked freely in the city but were heavily indebted to their masters because of the sums owed for their ransom. This article reconstructs the condition of these unbound slaves, who lived apart from their masters’ households, and the tensions this provoked between competing systems of norms. On the one hand, the right of slaves to work to finance their own redemption, and that of their masters to live off the rents imposed on them, were deeply rooted in local custom. On the other, rising insecurity along the coast prompted local authorities and the Crown to restrict these overlapping rights by forcing masters to keep their slaves at home. At stake in this conflict between different slavery regimes, the one based on local law and the other on royal jurisdiction, were slaves’ access to the labor market and their right to free residency and the protections afforded by contract law. Finally, by placing the inquiry itself at the heart of the study, the article investigates the meaning of a procedure that was less a demographic enumeration of slaves than a redistribution of rights to the city among its Muslim inhabitants.
Annales Histoire, Sciences Sociales, 2024
Catholic artifacts—images and sculptures of Christ, the Virgin, and various saints, as well as ro... more Catholic artifacts—images and sculptures of Christ, the Virgin, and various saints, as well as rosaries, crucifixes, and liturgical objects—circulated in their thousands throughout the early modern western Mediterranean. This mobility was largely an indirect byproduct of privateering and human trafficking, which bound together Spain’s Mediterranean territories, Morocco, and Ottoman Algiers. The disruptive moment of captivity set these otherwise disparate objects on common trajectories, making it interesting to study them as a category. The article argues that Catholic artifacts played surprising roles in the experience of Catholic captives, renegades, and their Muslim masters, and in the economy of ransom that facilitated the rescue of captives. Against the design of their initial distributors, such objects provided captives, converts, and masters with unexpected affordances, and in so doing helped blur the boundary between the religions, creating new entanglements between members of these groups and Catholic materiality. The argument is developed in three stages. First, the article claims that the surge in captivity following the Spanish-Ottoman truce of 1581 meant that more devotional objects were sent from Spain to Catholics held captive in the Maghrib. Second, it asserts that some of these artifacts ended up serving converts to Islam, while others were plundered by Algerian and Moroccan rulers. Third, the article contends that plunder and repurposing afforded captives the power to redeem an emblem of their God, provided Trinitarians and Mercedarians with opportunities to ransom objects and gain fame back home, and helped Maghribi rulers to secure religious privileges for their subjects enslaved in Spain. Focusing on their mobility demonstrates the degree to which Catholic objects continued to articulate and mediate social, political, and economic relations in the western Mediterranean over the long seventeenth century.
Uploads
Books by Daniel Hershenzon
אחת המדינות – היה בגדר פעילות כלכלית, צבאית ודיפלומטית
מרכזית סביב הים התיכון במשך כל התקופה שבין המאות החמש-
עשרה לשמונה-עשרה. השודדים תקפו אוניות וערי נמל גם כדי
לבזוז סחורות, אך בעיקר כדי לקחת בשבי בני אדם, גברים, נשים
וילדים, לשעבדם או להשיג כופר תמורתם. מאות אלפי אנשים חיו
כעבדים, כחותרים באוניות של ספרד וצרפת, כעבדי בית ומשק או
בבתי כלא מיוחדים ) baños ( בצפון אפריקה.
בספר ים השודדים: עבדות, תקשורת וסחר במערב הים התיכון
בעת החדשה המוקדמת פורש דניאל הרשנזון עולם שלם של
תקיפות המובילות לשבי ולעתים להמרות דת; לגיוס כספים ולמאמצי
פדיון על ידי מתווכים בני דתות שונות ומסדרי נזירים נוצריים שהוקמו
במיוחד למטרה זו; אינטרסים של מלכים ובני אצולה בחצי האי
האיברי ושל שליטים בארצות המגרב; כללים לא-כתובים והסכמים
לחילופי שבויים או לפדיונם ולמערך מורכב של חילופי מכתבים בין
השבויים למשפחותיהם ולשלטונות. לאמיתו של דבר, טוען הרשנזון,
שוד הים וכלכלת הפדיון חיברו בין המרחב המוסלמי למרחב הנוצרי;
הים התיכון כולו היה חוליה מקשרת ולא חיץ אטום בין העולמות.
שעבודם של שבויי שוד הים היה דומה בהיקפו הן בצד הנוצרי הן
בצד המוסלמי.
התמונה השלמה של שוד הים והשלכותיו במרחב הים-תיכוני
)שלא זכתה עד כה לאותה תשומת לב מחקרית כמו סחר העבדים
והפיראטיות באוקיינוס האטלנטי( מצטיירת כאן על סמך מבחר גדול
מאוד של תעודות ארכיוניות. עם זאת, מתוך המחקר הכללי מגיחים אף
דיוקנאות של יחידים, כמו למשל פטימה, נערה אלג'יראית שנמכרה
לעבדות ושימשה קלף מיקוח; חואן דה פראדו, נזיר פרנציסקני
שהוצא להורג במרוקו והוכרז כמרטיר; או אלווירה גרסיה, אלמנה
ענייה המתחננת לשחרור בנה.
Papers by Daniel Hershenzon